הישות הישראלית מסלימה את התקפותיה נגד סוריה וחוזרת לשחק על מיתר ההפרדה

דמשק – סאנא

הימים והשעות האחרונים היו עדים להסלמה ישראלית מסוכנת נגד סוריה, ארבעה אזרחים נפצעו כאשר מטוסי קרב ישראליים תקפו את הכפר שטחה בצפון מערב חמאת, ארבעה נוספים נפלו חלל בגיחות על הכפר כנאכר ממערב לסווידאא, גם כן מטוסי קרב ישראליים פתחו בגיחות על סביבת העיר חרסתא בפרבר דמשק.

חיל האוויר של הכיבוש גם פתח בגיחות נגד העיר אזרע והעיירה מות’בין בפרבר דרעא, תוך המשך סדרת התקפות חוזרות ונשנות שכללו שלשום את סביבת ארמון הנשיאות בדמשק. הדבר מהווה הפרה בוטה של ​​החוק הבינ”ל ותוקפנות ברורה נגד ריבונותה ועצמאותה של סוריה.

הישות הישראלית לא מסתפקת בפתיחת התקפות כאלה נגד סוריה, היא שבה למשחק הזדוני שלה של התערבות ישירה והסתה לנטיות עדתיות ובדלניות, תוך ניסיון לנצל אותן כדי לקדם את האג’נדה שלה של החלשת המדינה הסורית והנצחת הפילוג והכאוס בשירות תוכניותיה.

אי אפשר להפריד התערבות זו מהמדיניות האגרסיבית של ישראל, המבוססת על ניצול הבדלים בתוך מדינות ערב, כדי להחלישן ולהפוך אותן ליישויות שבריריות, זה נופל במסגרת חלום ההתפשטות של הקמת “ישראל השלמה”, שהישות שאבה ממדיניותן של מדינות קולוניאליות מתפשטות, שתמיד שיחקו על מיתר הפילוגים ונקטו במדיניות של “הפרד ומשול” כדי להשיג את תוכניותיהן.

בהקשר זה עולה על הפרק תכנית “עודד ינון” שפורסמה ב-1982 בכתב העת העברי כיוונים, הוא מדגים בבירור את תוכניתה של ישראל לפרק ולפצל את המזרח התיכון למדינות סותרות, תוך חלוקת ופירוק של מדינות אלו באופן שיהפוך אותן לבלתי מסוגלות להתעמת עם ישראל או לעמוד מול תוקפנותה ושאיפותיה.

אין זה מפתיע שגברה האכזריות של התקיפות הישראליות וההתערבות הבוטה בסוריה, מאז היום הראשון לנפילת המשטר הקודם, ישראל פתחה בשורה רחבה של גיחות נגד אתרים ברחבי סוריה.

התוקפנות הישראלית כלפי סוריה באה לידי ביטוי בבירור בהצהרותיהם של בכירי הישות הכובשת, שכן ראש ממשלתה, בנימין נתניהו, הצהיר ביותר מהצהרה אחת כי הוא מתנגד להקמת סוריה חדשה, וקורא לפירוק נשק ולאי-פריסה של כוחות צבא סוריה ברחבי דרום סוריה, תוך התערבות פנים בוטה, הוא ציין כי נוכחות כוחות הכיבוש באזור החיץ ובחרמון תימשך ללא הגבלת זמן, וכן העלה טענות שווא על הבטחת הביטחון של המרכיב הדרוזי בסוריה, ודחה כל איומים עליו.

 התגובה להצהרות המגונות הללו הגיעה ממנהיגות עידת המערופים, אשר הדגישה בהצהרה שפורסמה ב-29 באפריל כי עמדתה הלאומית והדתית לאורך ההיסטוריה מעולם לא הייתה אלא זה לצד זה של בני עם אומה אחת, וכי סוריה עם אחדות עמה ושטחה, חזקה נגד קונספירציות. ההצהרה הדגישה את דחיית ההמרדה והמחלוקת והעמידה מול כל מי שמעז להתעסק באחדות העם הסורי, לרבות המושחתים והכופרים שזורעים הרס וסכסוכים.

ההתערבויות הישראליות לא נעצרו בהצהרות האגרסיביות של ראש ממשלת השלטון הכובש נגד סוריה, אלא ששרי ההגנה והחוץ שלה ישראל כץ וגדעון סער, השתתפו במערכה המתואמת הזו, כאשר ניסו להסית את המרכיב הכורדי להתעמת עם ממשלת סוריה, זו לא מצאה את התגובה הרצויה בקרב הפלחים השונים בעם הסורי, שכן רובם המכריע הביעו את דחייתם להתערבויות ולהתקפות מסוג זה, ואת תמיכתם בהנהגה, בממשלה ובצבא מול כל תוקפנות בשטח סוריה, כפי שקרה בעימות ההירואי של ניסיון הפלישה הישראלי באזורי דרעא.